<h1>סמ"ג לאוין סימן קי"ו</h1>
<h2>דף קלה.</h2>
פסק בה"ג דקטן שנולד כשהוא מהול (אינו) [אין] צריך להטיף ממנו דם ברית [מילה], וסובר כמו האמוראים שאומר[ים] כן בפרק רבי אליעזר דמילה, אבל גר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית שסובר שהלכה כרבי יוסי שאומר כן בפרק החולץ (יבמות מ"ו ב') וגם בתחילת פרק הערל (יבמות ע"ב א') חולקים התנאים בגר שנתגייר כשהוא מהול אם נמול ביום או אפילו בלילה אבל כ[ו]לם מודים שצריך הטפת דם ברית, וכן ראוי לחלק בין קטן שלא היה לו ערלה מעולם לגר שהיתה לו ערלה והמילה שעשה בגיותו אינה כלום לכך צריך להטיף ממנו דם ברית. ורבינו חננאל פסק במסכת שבת להפך וכן משמע בפרק רבי אליעזר דמילה (שם) דאמר רבי אליעזר הקפר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על נולד [כשהוא] מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שב"ה אומרים אין צריך להטיף ממנו דם ברית (יבמות מ"ו ב' תד"ה דרבי), ויש שם ברייתא אחרת כזו אלא שמסיים בה על מה נחלקו בקטן לחלל עליו את השבת שב"ה (אומרת) [אומרים] אין מחללין, דחיישינן שמא ערלה כבושה היא כרבה שאומר שם כן, כלומר העור דבוק בבשר ומחמת ספק זה אומר שצריך להטיף ממנו דם ברית, ומדקדק רב אלפס מדאמר רבה שהוא בתראה אהדא ברייתא שמע מינה שהלכה היא, והלכה כרבה לגבי רב יוסף שחולק עליו, הילכך צריך להטיף ממנו דם ברית בחול אבל לא בשבת, וזאת השיב רב האי גאון, וששאלתם נולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית או לא, צריך להתיישב בדבר בנחת ולבדוק יפה יפה בידים (ובמראו') [ובמראית] עינים ולא בברזל, ואין מברכין על המילה אלא אם כן נראית לו ערלה כבושה, ורואין ונזהרין היאך מלים אותו, אם נראית לו ערלה ממתינין לו הרבה ואין חוששין לשמיני שמא יביאוהו לידי סכנה עד כאן לשונו, ומאחר שרב האי גאון ור"ח ורב אלפס בשיטה אחת אין לסור מדבריהם שבקטן צריך הטפת דם ברית.
